חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"פ 3440/04

: | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון בירושלים
3440-04
22.4.2004
בפני :
מרים נאור

- נגד -
:
יוסף קוזוקין
עו"ד יאיר גולן 		:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
החלטה
  • 1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת י' הכט) מיום  1.4.04, לפיה נעצר העורר עד לתום ההליכים.
  • 2.        ביום 12.3.04 הוגש נגד העורר ושלושה אחרים כתב אישום אשר ייחס להם עבירות של הריגה, חבלה בכוונה מחמירה ושיבוש הליכי משפט. בכתב האישום נטען כי הנאשמים פרצו לדירה של חבורה יריבה כאשר הם מצוידים בסכינים וכלי משחית אחרים, והחלו לתקוף את יריביהם במטרה לגרום להם חבלות חמורות. כתוצאה מהתקיפה, דימם אחד הפצועים למוות.

           נגד ארבעת הנאשמים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בא כוחו של העורר טען כי חלקו של מרשו בפרשה היה שולי - "הוא נכח באירוע, אך לא תקף ולא דקר איש" - ולכן אין לעוצרו. טענתו של העורר נדחתה, ובית המשפט נעתר לבקשת המדינה. בית המשפט קבע, על יסוד אחת ההודעות שמסר העורר, שהעורר הגיע עם החבורה לדירה מצוייד במברג, לאחר שקודם לכן מסר למעורב אחר סכין עם להב כפול. העורר ציין, בהודעתו, כי החבורה עליה הוא נמנה הגיעה לדירה "כדי להחזיר להם מכות". כן קבע בית המשפט כי העובדה שלא ניתן לקבוע כעת, בטרם יתקיים המשפט, את אשר עשה כל אחד מהנאשמים, אין בה כדי לגרוע מאחריותם של הנאשמים לתוצאות הקשות של התקיפה כשהתקיפה נעשתה בצוותא. עוד נקבע - נוכח הראיות העומדות לחובתו של העורר - כי אין לשחררו למעצר בית. לפיכך, על אף עברו הנקי של העורר, הורה בית המשפט על מעצרו עד לתום ההליכים.

  • 3.        בא-כוח העורר טען בעררו כי בית משפט קמא "לא חלק על הטיעונים" באשר לחלקו השולי של העורר באירוע, "אולם לא ייחס לכך משקל בשאלת המעצר". בכך, לפי הטענה, טעה בית המשפט אשר התעלם מן החובה לבחון את מסוכנותו של העורר "באופן אינדבידואלי". עוד טוען העורר, כי מסקנות תסקיר המבחן שגויות בהתייחסן לנטען בכתב האישום כעובדות מוכחות. לבסוף, טוען העורר כי החלטתו של בית המשפט שלא לשחררו אינה מאזנת באופן ראוי בין הפגיעה בעורר כתוצאה מישיבתו בכלא, לבין מידת מסוכנותו לציבור.
  • 4.        אכן, אין ראיה לכך שהעורר, במו ידיו, תקף או שהוא השתמש בפועל בכלי משחית. לצורך הדיון אצא מההנחה הנוחה לעורר (וזוהי הנחה בלבד) שלא יעלה בידי המאשימה לקשור את העורר לעבירת ההריגה. אך גם בהנחה זו, ובשים לב לדברים בהם הודה העורר, יש הצדקה להחזקתו במעצר. העורר הודה בכך שהגיע עם אחרים לדירה "כדי להחזיר מכות" לבני החבורה השניה. הוא הודה בכך שהוא ואחרים היו מצויידים בכלי משחית. הטענה שכלי המשחית נועדו להגנה עצמית אינה יכולה, לכאורה, להישמע מפיו של מי שיצא למלחמה. העובדות בהן הודה העורר מעידות על מסוכנות, גם בהנחה שהעורר יורשע בעבירה קלה מזו שהואשם בה. בנוסף, וכפי שציינה הערכאה הראשונה, יש גם ראיות לכאורה לשיבוש מהלכי משפט.

5.        סוף דבר: אני דוחה את הערר.

           ניתנה היום,‏‏‏א' אייר, תשס"ד (22.4.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>